בקרבת ראשון לציון מתקיימים שני הוסטלים עבור נשים שחוו תקיפה מינית. מזה חודש, אני מגיעה לשם אחת לשבוע לעבוד איתן בפוטותרפיה: תרגילי צילום קטנים ודיון עליהם. חלקן הגיעו זה עתה מאשפוז, ונמצאות במצב שברירי ביותר. בהוסטל השני, נשים עובדות ולומדות וזקוקות למסגרת יציבה של כשנה וחצי. אני מוצאת את עצמי מטולטלת מול חוסר היציבות של הבנות. חלקן במצב רוח קודר, רק יושבות, לא משתפות פעולה. חלקן מעזות לדבר ואף בפרץ של פתיחות נדירה. אחרי חודש, אני כל כך אוהבת. אני רוצה ליצור עבורן שגרה שתתן להן חיבור אחת לשנייה ולעצמן. למצוא נקודת אור בשביל החיים החדש. ושבעזרת השם יאספו חוויות טובות, מגבשות ובונות.
